רפואה תזונתית על פי הרמב"ם

רפואה תזונתית על פי הרמב"ם

הרמב"ם נולד במאה ה- 12 בקורדובה שבספרד. הוא היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, פילוסוף, חוקר ומדען. עליו נאמר 'ממשה עד משה לא קם כמשה'. הרמב"ם ומשפחתו עלו לישראל והתיישבו בעכו וכעבור חודשים אחדים השתקעו במצריים.

הרמב"ם נחשב ל'טוב שברופאים' ועל כן שימש רופא של בית המלוכה במצריים. לבד מעבודתו בחצר המלוכה, היה הרמב"ם מנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית והעניק טיפולים רפואיים להמוני יהודים, מוסלמים ונוצרים כאחד.

משנתו הרפואית של הרמב"ם

אין ספק שכתביו של הרמב"ם בנושא בריאות וגילויו הקדימו את זמנם, ובאורח פלא מרביתם אושרו מחדש על ידי המדע המודרני והם רלבנטיים ביותר גם בימינו.

כתבי הבריאות של הרמב"ם מהווים בתכנם 'תורת חיים', והם כוללים הנחיות מפורטות לשמירה על הבריאות ולמניעת מחלות. הוא האמין ביכולת הריפוי העוצמתית של הגוף, ואכן שמירה על הנחיותיו מסייעת למערכות הגוף להתמודד עם 'סכנות' חיצוניות באמצעות תזונה ואורחות חיים. שיטתו התאפיינה בפשטות, וברוב המקרים שינוי בתזונה ובאורח החיים מביא מזור ובריאות.

גישתו של הרמב"ם היא גישה הוליסטית: הוא האמין בקשר ההדוק של גוף ונפש, וטען שלכל מחלה יש שורש נפשי.

לדעת הרמב"ם, שלושה גורמים עיקריים משפיעים על בריאות האדם :

  • תזונה
  • פעילות גופנית
  • מצב נפשי מאוזן

הרמב"ם מונה גורמים נוספים: שינה, איכות הנשימה, שמירה על ניקיון הגוף, חשיפה לשמש וזוגיות טובה.

הרמב"ם הדגיש את חשיבות הפעילות הגופנית ואף כתב: 'וכל מי שיושב לבטח ואינו מתעמל… אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש'.

עיקרי התזונה הנכונה על פי הרמב"ם

  • אין למלא את הקיבה עד שובע – 'לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו אלא יפחות כמו רביע משובעתו'.
  • יש ללעוס את המזון זמן ממושך, לאט ובנחת – 'לא ימהר בלעיסתו ואכילתו, אלא יתנהג לאיטו אפילו אם מסב עם אדם גרגרן, ולא ימלא פיו….'.
  • אין לשתות בזמן הארוחה ולא בסמוך לה. " ושתייתם תוך הסעודה…היא מזיקה בבישול המאכל".
  • יש לאכול ארוחות סדירות.
  • מומלצת ארוחת ערב קלה ולא יאוחר משלוש שעות לפני השינה – 'ושלא יישן תיכף אחר מאכלו וכל שכן בלילה', 'ולא יישן סמוך לאכילה, אלא ימתין אחר האכילה כמו שלוש או ארבע שעות'.
  • יש לאכול רק כשחשים רעב – 'לעולם לא יאכל אדם אלא שהוא רעב ולא ישתה אלא שהוא צמא'. הרמב"ם מדגיש את 'הרעב הצודק' ואת 'הצמא הצודק', ומוסיף: 'כי פעמים יהיה רעב כוזב וכן צמא כוזב'.
  • הרמב"ם מייחס חשיבות עליונה לכמות האוכל שהאדם אוכל. לטענתו, רוב המחלות נגרמות מאכילת יתר:  'ואכילה גסה לכל גוף אדם כמו סם המוות. והיא עיקר לכל החולאים.ורוב החולאים שבאים על האדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים'. והוא אף מוסיף : הרופאים כולם מסכימים, כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים, יותר מעט נזקו, מאכילת הרב מן המאכלים הטובים והבריאים'.
  • מצב הרוח הרצוי בזמן האוכל – נחת ושמחה – 'לך אכול בשמחה לחמך….
  • אין לדכא צרכים בסיסיים, וכך אמר הרמב"ם: 'ואל ישהה נקביו, אפילו לרגע אחד…'

עקרונות הבריאות על פי הרמב"ם בשילוב עם הרפואה ההודית העתיקה – האיורוודה – יוצרים תחום ידע וחכמה הודית\יהודית, ומעניקים לי כלי טיפולי רב עוצמה, בעזרתו אני מתווה למטופלי אורח חיים בריא, תזונה מיטבית, מניעה וטיפול במחלות.